האם אנחנו באמת יכולים לשלוט בכעס שלנו?
כעסנות ופרצי זעם אינם גזירת גורל והם ניתנים לשינוי. כעס המופנה פנימה נחשב לבעייתי, בו המרירות גואה ומובילה לרגשי אשמה ועצבות. כעס המופנה כלפי חוץ נחשב לבריא יותר, שכן לכאורה האדם ׳פורק׳ את כעסיו ובכך ׳מרענן׳ את תחושותיו. המציאות מלמדת שלאחר שחרור הכעס, הפורקן שנחווה קצר ונעלם מהר.
לפיכך, בסיוע טיפולי נכון, אפשר גם לבחור להימנע מכעס.
למידת מיומנות זו תקנה לך שליטה על הכעס התגובתי והאוטומטי שאתה מייצר. רובנו בטוחים שמעשיהם של האחרים הם שמוציאים אותנו מהכלים, אך למעשה פס הייצור של הכעס הוא בראשנו. לאנשים שסביבנו אין יכולת אמיתית להכעיס אותנו ומדובר ברמייה עצמית.
רגשותינו הם תוצאת המשמעות שאנו מייחסים למקרה, ולא תוצאת המקרה עצמו.
"עשרת הדיברות" של הכעס:
- הכעס איננו נובע מהאירוע עצמו אלא מפרשנות האירוע ומ"מחשבות חמומות" שמוצמדות לו.
- לא תפיקי תועלת מהכעס ותישארי משותקת ונקמנית. כעס ושמחה אינם מורגשים בעת ובעונה אחת. אם תלמדי ותתָרגל חשיבה נכונה, תשובי למצב רוח טוב, ללא הותרת מקום לכעס.
- מה שמוביל לכעס הינם עיוותי חשיבה, שתיקונם מפחית כעסים.
- מחולל כעס ראשי הינו 'אי צדק' שאת חשה שנהגו בך בד"כ בכוונה תחילה.
- רכישת המיומנות לראות אירוע מנקודת מבטו של הזולת, מגלה לך שאותו אדם לא נהג בך לשיטתו שלא בצדק. 'חוסר צדק' הינו אשליה שהויתור עליה יפחית משמעותית את כעסך.
- סובביך לא חושבים שמגיע להם להיענש על ידך. לפיכך התפרצויותיך רק ירחיקוך מאנשים.
- כעס נובע מניסיון להגן על ערכך העצמי, שמתערער כשאת חשה מבוּקֶרת. האשמת אחרים בחוסר ערכך היא רמייה עצמית מטעמי נוחות.
- כעס הוא תוצאת ציפיות שלא התגשמו. במקום לנסות ולשנות המציאות, עדיף לשנות הציפיות.
- אל תתעקשי ש"מותר לך לכעוס". בוודאי שמותר, אלא שזה לא משתלם. הכעס גורם לך ולסביבתך יותר הפסד מרווח.
- כעסנותך אינה הופכת אותך ל'אנושית', והפחתת כעס לא תהפוך אותך לרובוטית. התנתקות מרגזנות רק תותיר אותך שמחה, משוחררת ורגועה.
החיים עם כעסנות כרונית אינם קלים, לא לכועס ולא לסובבים אותו, שכן איש איננו חושב שמגיע לו שיכעסו עליו כל הזמן.
צרו קשר ונלמד יחד איך לאחוז בקרניו של שור הכעס ואיך לאלף אותו.
