האח הבכור – הפחד מכישלון
לא אחת, הפחד משתק אותנו. אחד הפחדים הנפוצים הוא פחד מכישלון. כשאדם מגדיר ככישלון כל מקרה שמתאפיין עבורו בהשקעת מאמץ אשר אינה מניבה את התוצאות החיוביות המצופות, הוא יתרגל שלא לנסות כלל מצבים שכאלה, על מנת להימנע מתחושת כישלון.
אחד היצרנים המשמעותיים של הפחד מכישלון הוא דפוס המחשבה המעוות "אם נכשלתי בזה, סימן שאכשל בכל דבר". האם את מכירה מישהו שנכשל תמיד ובכל דבר? כל אחד מאיתנו חווה כישלונות והצלחות, אך מסתבר שהזיכרון שלנו מקטלג הצלחות כמרוממות נפש וכישלונות כצורבים ונוראיים, עד כי אנחנו מתייחסים אליהם כאל רעל קטלני ונמנעים מכל סיטואציה שמזכירה לנו את טעמו של אותו רעל. בניגוד למתחולל במחשבה, במציאות, טעמו המר של הכישלון מתפוגג ונעלם די מהר, כשבוחרים להתמקד במטרה הבאה.
ייצרן נוסף של פחד הינו ההרגל להגדרת הצלחה על פי תוצאות בלבד, מבלי להביא בחשבון גם את המאמץ שהושקע. ניקח לצורך העניין האדריכל א'. לא' יש שליטה רק על האופן בו הוא מתייחס לכל לקוח ופרויקט. אין לו שליטה על תגובת הלקוח למאמציו והשקעתו. יישום הידע שלו בתכנוניו, היצירתיות שלו ואופן התייחסותו הם 'התהליך' ותגובת הלקוח היא 'התוצאה'. בכל יום יהיו לקוחות שיביעו שביעות רצון ונחת רוח מעבודתו ואילו אחרים יהיו אדישים, לא מרוצים ואולי אף יביעו חרטה על כי פנו אליו. אילו א' היה מודד את עבודתו על פי התוצאה בלבד, היו חייו הרגשיים תנודתיים כרכבת הרים ובלתי נסבלים. מרוצה עם כל תגובה חיובית וחש רע מאוד עם כל תגובה שלילית. כדאי לחשוב על העניין לרגע. אם נביט על כך לרגע מהצד, האם כך באמת צריכים להתנהל החיים?
אם אקבל החלטה שרק מה שאני משקיע הוא תחת שליטתי ושאני מתייחס רק למה שתחת שליטתי, מצבי ישתפר בהרבה. אני אשאב סיפוק בכל פעם שאבצע את עבודתי היטב כמיטב הבנתי, בלי קשר לתוצאות. הרי הצלחתי להתאמץ, הצלחתי להיות מקצועי, משקיען ואכפתי, והצלחתי להפיק מעצמי את המרב. כשגם התוצאות הן טובות זהו בונוס נעים אבל ההצלחה בתפקיד לא תלויה בתוצאות. זכרי – אי אפשר תמיד להיכשל, לכן לא התוצאה אמורה להגדיר את הרגשתי. כשאדם חי את הרעיון הזה הוא חש פחות מאוים ויותר מסופק, והוא פתוח יותר לביקורת. אם יתחוור לי שטעיתי, אפעל לתקן את הטעות, במקום לרצות לקפוץ לגלגלי רכבת שועטת.
האח הצעיר – הפחד מהצלחה
זה עשוי להישמע משונה אבל כשביטחונו של אדם מעורער, הצלחה נראית בעיניו כמסוכנת. חשיבתו היא משהו בסגנון: "הצלחה תלויה במזל. לכן, אם ילך לי הרי שמדובר 'בפוקס' ומי יודע אם 'הפוקס' הזה יתרחש גם בהמשך, כך שממש לא בטוח שאצליח לשחזר את אותה הצלחה, כי המזל הרי לא ממש בשליטתי. ואם אצליח, אנשים יתחילו לצפות ממני ובסוף הרי תצא האמת לאור ויגלו כמה אני אפס וזו תהיה קטסטרופה. כדי שלא אחווה את הקטסטרופה הזו, עדיף לי שלא אנסה כלל".
אם כך, אני חושב שהבנתי ונכנעתי בפני אותו הגיון. המסקנה ברורה, אני לא יכול להשיג הישגים על ידי התקדמות, המסכנת אותי בהגעה להצלחה, שתעמיד אותי בסכנה, שהיא כמובן לא משתלמת ומפחידה. אנשים הרי יצפו ממני ואני אהיה חייב לעמוד בציפיותיהם. המסקנה של הלוקה בפחד מהצלחה היא איפה שמירה על שליטה בכל מחיר ובכל מצב על ידי חמיקה מכל התחייבות או מחויבות. אחרי הכול אני עוד עלול חלילה להצליח.
אנטוש לסיום את הציניות. אם נעמיד את התזה של החוששים מהצלחה במבחן המציאות ונבצע ניסויים מעשיים בפועל, נגיע ככל הנראה למסקנה: אם אתה רוצה להגביר את כמות הצלחותיך, הכפל את כמות כישלונותיך.
