מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא פחד ממצב או מצבים חברתיים. המצבים מהם פוחדים בחרדה חברתית קשורים בד"כ בדיבור מול אנשים/קהל, מפגש עם אנשים חדשים, שהייה במסיבות, הזמנה ליציאה זוגית/חברית, אכילה מול אנשים אחרים, שימוש בשירותים ציבוריים, דיבור עם אנשים בעלי סמכות ובעת אי הסכמה עם אדם אחר.
אנשים עם חרדה חברתית פוחדים שהם יפעלו בדרכים שיגרמו לאנשים אחרים לחשוב עליהם דברים רעים. פעמים רבות חששם הוא שהאחרים יראו אצלם סימני חרדה, כגון הסמקה, רעד, או הזעה.
הסובלים מחרדה חברתית נוהגים בד"כ להימנע ממצבים שגורמים להם לתחושת חרדה. כשהדבר לא אפשרי, הם נוטים לחוש חרדה או מבוכה קשים. לעיתים הם עלולים ללקות בהתקפי פאניקה. חרדה חברתית הינה צורת ביטוי רצינית ומשתקת של ביישנות, ועלולה לגרום בעיות קשות בחייו של הלוקה בה. לעיתים הבעיות אינן קשות מידי, כגון חוסר יכולת לעמוד ולדבר בפני כל הכיתה בביה"ס או באוניברסיטה. אולם לעיתים הבעיות עלולות להיות חמורות מאוד. לאנשים הלוקים בחרדה חברתית יש בדרך כלל חברים מועטים, הם חשים בודדים ונתקלים בקשיים בהשגת מטרותיהם בלימודים או בעבודה.
מי לוקה בחרדה חברתית?
חרדה חברתית היא נפוצה מאוד. יותר מאדם אחד מתוך שמונה יסבול במהלך חייו מחרדה חברתית. אנשים נוספים רבים סובלים מסימפטומים של ביישנות שאינם חמורים דיים על מנת להיקרא חרדה חברתית. חרדה חברתית נפוצה פי שניים בקרב נשים לעומת גברים. עם זאת, מסתבר כי מקרב הסובלים מחרדה חברתית, גברים הם אלה שנוטים יותר מנשים לחפש עזרה ולפנות לטיפול בהפרעה זו.
חרדה חברתית מתחילה בדרך כלל בגילאי העשרה המוקדמים, עם תחילת גיל ההתבגרות אך היא עלולה להתחיל גם הרבה יותר מוקדם. במידה ולא פונים לטיפול, הבעיה עלולה להמשך שנים.
מה גורם לחרדה חברתית?
הגורמים המדויקים לחרדה חברתית לא ידועים. עם זאת, סבורים כי כמה גורמים הם התורמים העיקריים לבעיה:
- גנטיקה
ללוקים בחרדה חברתית יש פעמים קרובות קרובי משפחה ביישנים או לוקים בחרדה חברתית.
- התנסויות קודמות
רבים מהלוקים בחרדה החברתית זוכרים כי סבלו מהשפלות או מצבי מבוכה קשים בעבר. זיכרונות אלה גורמים להם לפחד שמא אותם דברים יתרחשו שוב.
- הימנעויות ממצבים חברתיים
כתוצאה מכך, מסקנתם היא שעדיף להימנע ממצבים חברתיים. עם הזמן, נטייה זו גורמת להם לפחד ממצבים חברתיים אף יותר.
- חשיבה שלילית
הלוקים בהפרעה מאופיינים בד"כ במחשבות אוטומטיות שליליות ביחס למה שעתיד להתרחש אם הם ייטלו חלק במצבים חברתיים. מחשבות נפוצות הן: "לא יהיה לי מה להגיד", "אעשה מעצמי צחוק", "יראו שאני בחרדה". כמו כן, הם נוטים להחזיק בסטנדרטים גבוהים שקשה לעמוד בהם, כגון: "אסור לי אף פעם להיות בחרדה", "בן אדם צריך להיות יפה ואינטליגנט מאוד כדי שיאהבו אותו" או "עלי לקבל תמיד את הסכמתם של הסובבים אותי לדברי". פעמים רבות הם מחזיקים באמונות שליליות ביחס לעצמם, כגון: "אני משעמם", "אני מוזר" או "אני שונה מאנשים אחרים".
- מחסור בכישורים חברתיים
לחלק מהלוקים בחרדה חברתית מעולם לא הייתה ההזדמנות ללמוד כישורים חברתיים. עובדה זו עלולה לגרום להם לקושי במצבים חברתיים. לחלק אחר של הלוקים בהפרעה זו יש כישורים חברתיים טובים, אך הם גואים בחרדה כה קשה במצבים חברתיים, שקשה להם להשתמש בכישוריהם ולהביאם לידי ביטוי.
חרדה חברתית היא אינה גזירת גורל, וניתן לטפל בה בהצלחה רבה באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. הטיפול מבוסס על שינוי בדפוסי חשיבה מעוותים אשר עומדים בבסיסן של המחשבות מחוללות החרדה, וביסוס חשיבה מציאותית. בהמשך, המטפל מלווה את המטופל בתהליך של חשיפה מבוקרת למצבים מחוללי החרדה, לדוגמא, שהייה במקומות הומי אדם, או במפגשים חברתיים. בעקבות תהליך משולב זה, המטופל נפרד מהחרדה החברתית, ומצליח להנות מחופש והגשמה עצמית.
