גבולות בהורות

בצאת ישראל ממצרים, יצאנו מגבולות אין קץ, למדבר לכאורה חופשי וחסר גבולות. קצת דומה למה שמרגיש לעיתים ילדנו המתבגר. מהי הצבת גבול לילד? אין מדובר בהטלת סגר על הילד אלא בהגדרת ותחימת השטח האוטונומי שלו. הגבול מגדיר לילד בבירור את מרחב העצמאות שלו.

חשוב להביא בחשבון את גיל הילד. לכן, על ציפיות ההורים לשמירה על הגבול להיות מותאמות ליכולות ההתפתחותיות של הילד ברמות: הפיזיולוגית, הקוגניטיבית (מחשבות, עמדות, אמונות בסיסיות על העולם) והרגשית. מכל מקום, האחריות על הגבול היא על מציב הגבול – ההורה. גבול הופך למעצב התנהגות ומופנם ע"י הילד בהדרגתיות ובשלבים, ולא מיידית.

מאפייניה של הצבת גבול יעילה:

אריק אריקסון דיבר על 4 סוגי שליטה, שמתפתחים אצל הילד במהלך שנות ילדותו. סקירתם מצביעה על הכיוונים אליהם רצוי שהגבולות יובילו ועל הכיוונים ההרסניים אליהם יכול להוביל היעדר גבולות, או הצבת גבולות מחמירים מידי.

קווים מנחים ועקרונות בהצבת גבולות נכונה:

אבחנה ברורה בין גבול ובין שיפוטיות והטפה

הצבת גבול מציבה בפני הילד מציאות אובייקטיבית ולא שיפוט מוסרי ומתן ציון סובייקטיבי על ידי ההורה. על התייחסות ההורה להיות נטולת כעס ועניינית. למשל: "אני מבין שאתה כועס אבל לא אוכל להרשות לך לזרוק חפצים".

אמינות

מכריע בחשיבותו הוא קיום מה שנאמר על ידי ההורה. הבטחת משהו לילד – קיים אותו. הזהרת והתרעת על תגובה להתנהגות מסוימת – מָמֶש את אזהרתך. אל תאיים במה שלא ריאלי שתבצע. לפיכך, האמירה: "עכשיו אין לך מחשב שנה שלמה" הינה סנקציה שסביר שלא תתממש. בכך יאבד ההורה מאמינותו ומסמכותו.

עקביות

על ההורה להגיב תגובה זהה לכל חציה של אותו גבול. היכולת של הילד לצפות מראש את תגובת ההורה תורמת לביסוס הגבול, ועם הזמן, הופכת את בדיקת הגבול ע"י הילד למיותרת.

תכנון

תכנון ותיאום בין ההורים של התגובה לחציית גבולות הם חשובים. תגובות מתוכננות, מתואמות ולא ספונטאניות, מגבירות את אמינות וסמכות ההורים. 

התייחסות לפעולה

התייחסות להתנהגות ולפעולה שהילד עשה כמעבר על גבול ולא לילד עצמו כ"רע".

הגדרה ברורה של הגבול

התנהגות לא מקובלת אמורה להיות מדויקת ובלתי ניתנת לפרשנות. "תתנהג יפה" אינו מדויק דיו ולכן מייצר ויכוחים. "אסור לקלל את ההורים" לעומתה, היא אמירה ברורה.

דוגמא אישית

הורה תוקפן המתפרץ בתוקפנות על בנו, יתקשה לדרוש התנהגות שונה. "נאה דורש נאה מקיים".

חיזוקים

בעיצוב התנהגות, יש לנקוט בחיזוק על התנהגות רצויה. המחקר מלמד שהשילוב בין חיזוקי חיובי על התנהגות חיובית עם ענישה על התנהגות שלילית הוא אפקטיבי לאין ערוך. חיזוק תחושת הערך העצמי במילה טובה הוא חשבו ביותר, ולעיתים אף חזק מסנקציה.

רבים חשים אשמה כשהם מגבילים את ילדיהם. הורה 'מאפשר' איננו אוהב יותר את ילדו ולבטח אינו מיטיב עימו, בדיוק כפי שהורה מגביל ומונע איננו הורה אכזר. ילד שאינו מוגבל בגבולות ברורים מחפש אותם. עולם נטול גבולות איננו חופש עבורו אלא מקום מפחיד, בלתי צפוי ומבלבל.

Facebook
Twitter
LinkedIn

עוד באותו נושא

הפרעה טורדנית כפייתית

על הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD

רבים שואלים מהי הפרעה טורדנית-כפייתית המוכרת כ- OCD. לכן, ראוי להסביר את ההפרעה באופן מקיף וברור לכל. האם אתה מיוסר על ידי

על כפייה, שכר ועונש

מדברים רבות על שיקום הסמכות ההורית. במציאוּת המערבית הדמוקרטית, ערך השוויון הוא המרכזי ואילו המושג 'סמכות' נתפש כקשור בשתלטנות וכוח. בעבר, בחברה