שאלה שרבים שואלים היא, היכן עובר החיץ בין רגשות שליליים רצויים לבין רגשות שליליים מיותרים. במילים אחרות, מה בין עצב בריא ובין דיכאון? לא פעם אני שומע ממטופל כי הבעיה שממנה הוא סובל היא אמיתית ומהווה גורם מציאותי לגמרי לדיכאון ולא עיוותי חשיבה הם שאחראים לו כפי שאני טוען באוזניו. על הדוגמאות נמנים: מחלה ממארת, ירידה מנכסים, אבדן אדם אהוב. חשוב להבין  – אין דבר כזה דיכאון מציאותי! אין מצב שעצם קיומו מביא על אדם דיכאון. מצבים מעיקים ומכאיבים הם בהחלט מציאות רוֹוָחת, אבל אין לבלבל בין העצבות שהם מחוללים לבין דיכאון. 

השוני בניהם מובהק. עצבות היא תגובה רגשית טבעית במצב של אכזבה או צער ומקורה בהכרה מציאותית במה שהתרחש. אנחנו זקוקים לה בחלק מההתמודדות עם הכאב. הדיכאון לעומת זאת היא הפרעה רגשית  שמקורה תמיד במחשבות מוּטוֹת לשלילה ומנותקות מהמציאות.